Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 17b

אֵין נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר! קַשְׁיָא.

Traduction

in this case there is no vow within a vow. The Gemara concludes: This question is difficult, although it is not a conclusive refutation.

תְּנַן: יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר, וְאֵין שְׁבוּעָה בְּתוֹךְ שְׁבוּעָה. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר'', דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שְׁבוּעָה: ''שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', וְחָזַר וְאָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עֲנָבִים'' — אַמַּאי לָא חָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁבוּעָה?

Traduction

The Gemara raises several problems with the opinion of Rav Huna. We learned in the mishna: There is a vow within a vow, but there is no oath within an oath. What are the circumstances? If we say that the case of a vow within a vow is where one said: I am hereby a nazirite today, I am a hereby a nazirite tomorrow, that in the corresponding situation with regard to an oath within an oath, which will not take effect, is where one said: I hereby take an oath that I will not eat figs, and he then said: I hereby take an oath that I will not eat grapes, i.e., he took two separate oaths; if so, why does an additional oath not take effect where an oath was already made? It ought to take effect, as the second oath is not connected to the first one.

Rachi non traduit

דכוותה גבי שבועה. דאמר בדיבור שני מה שלא אמר בדבור ראשון מי איכא למ''ד שלא תחול שבועה על שבועה כהאי גוונא אלא היכי דמי וכו':

Tossefoth non traduit

אילימא [דאמר הריני נזיר היום] ולמחר דכוותה גבי שבועה דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים האי ודאי חיילא שבועה כיון שהזכיר ענבים לבדם אלא היכי דמי כגון דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וכו':

אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי דְּלָא חָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁבוּעָה, כְּגוֹן דְּאָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', וְחָזַר וְאָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי נְזִירוּת הֵיכִי דָּמֵי — דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם'', וְקָתָנֵי יֵשׁ נֶדֶר בְּתוֹךְ נֶדֶר. קַשְׁיָא לְרַב הוּנָא!

Traduction

Rather, what are the circumstances in which a second oath does not take effect after an oath was already made? For example, where one said: I hereby take an oath that I will not eat figs, and he again said: I hereby take an oath that I will not eat figs. In the corresponding situation with regard to naziriteship, what are the circumstances? It must be a case where one said: I am hereby a nazirite today, I am a hereby a nazirite today; and the mishna teaches that in this case there is a vow within a vow. This poses a difficulty to the opinion of Rav Huna, who holds that in this case the second vow does not take effect.

Rachi non traduit

ומי לא חיילא שבועה על שבועה. בכה''ג:

אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: מַתְנִיתִין דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר''. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שְׁבוּעָה, דְּאָמַר: ''שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', וְחָזַר וְאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים'', דְּלָא חָיְילָא.

Traduction

The Gemara answers that Rav Huna could have said to you that the mishna is referring to a case where one said: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite tomorrow; that in the corresponding situation with regard to an oath where one said: I hereby take an oath that I will not eat figs, and then said: I hereby take an oath that I will not eat figs and grapes, the second oath does not take effect, as he had already taken an oath with regard to part of its content.

Rachi non traduit

אמר לך רב הונא מתני' כגון דאמר הריני נזיר היום הריני נזיר למחר. כדאמינא אנא והיינו יש נדר בתוך נדר ודכוותה איירי בשבועה כגון דאמר שבועה וכו' וקסבר רב הונא דכהאי גוונא לא חיילא שבועה על שבועה הא דאמר בשבועה שניה תאנים שמושבע מהן ומ''מ דומיא דנדר הוא שהוסיף בשניה ענבים:

Tossefoth non traduit

אמר לך רב הונא מתני' דאמר היום ולמחר דכוותה גבי שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים. והוי שפיר דכוותה סיפא דגרסי' כדפרישי' ול''נ דהיכי קאמר מעיקרא אילימא דאמר היום דכוותה גבי שבועה דאמר תאנים וחזר ואמר ענבים האי לאו דכוותה הוא דגבי נזיר למחר שייך כהיום דהא לא מוסיף אלא איסור יתירה אבל ענבים לא שייכי כלל בתאנים שאמר תחלה לכ''נ לר''ת לעיל הכי גרסינן אילימא דקאמר היום דכוותה גבי שבועה דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל ענבים ותאנים אמאי לא חיילא פי' הא ודאי חיילא כמו שאמר רבה בסמוך דהשתא סבירא ליה כוותיה דרבה אלא דאמר תאנים וכו' כמו לאידך גירסא אמר לך רב הונא לעולם דאמר היום ומחר דכוותה גבי שבועות דלא חיילא כה''ג כלומר כה''ג דאמר כבר דהיינו כי אמר תאנים וענבים דכיון שהוא צריך לצירוף תאנים שכבר והשתא ניחא ולפי שהזכיר כבר למעלה לא הוצרך לחזור ולשנותו כאן:

וְהָאָמַר רַבָּה: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', וְחָזַר וְאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים'', וְאָכַל תְּאֵנִים, וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְחָזַר וְאָכַל עֲנָבִים — הָוְיָא לְהוּ עֲנָבִים חֲצִי שִׁיעוּר, וְאֵין מְבִיאִים קָרְבָּן עַל חֲצִי שִׁיעוּר.

Traduction

The Gemara asks: But didn’t Rabba say that if one said: I hereby take an oath that I will not eat figs, and then said: I hereby take an oath that I will not eat figs and grapes, and he subsequently ate figs, violating the oath, and he then set aside an offering for the violation of an oath on a statement, and he then ate grapes, in this case the grapes that he ate are only a half-measure of the second oath. The inclusion of both figs and grapes in the oath indicates that his intention was to prohibit himself from eating both. Since he already set aside an offering for eating the figs, he is now considered as having eaten only grapes and as having violated only half of the oath. And therefore he is not liable to bring an offering for violating the second oath, as one does not bring an offering for a half-measure.

Rachi non traduit

והאמר רבה וכו'. ואכל תאנים והפריש קרבן על שבועה ראשונה שעבר ואכל תאנים:

וחזר ואכל ענבים. ולא תאנים:

הויא להו ענבים. שאכל חצי שיעור על שבועה שניה לפי שהוא נשבע בשבוע' שניה על תאנים וענבים ועכשיו שלא אכל אלא ענבים לא ביטל אלא חצי שיעור והיינו חצי שבועה ואין מביא קרבן על חצי שיעור:

Tossefoth non traduit

והאמר רבה האומר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים ועבר ואכל תאנים והפריש קרבן וחזר ואכל ענבים הוו להו ענבים חצי שיעורא. אור''י דמיירי שאמר שלא אוכל תאנים וענבים ביחד כזית מכל חד וחד והשתא שבועה שניה אינה מחייבת לו על כזית תאנים לבד ולא על כזית ענבים לבד אלא על כזית מכל חד וחד להכי קרי ענבים חצי שיעורא והא דקאמר בסמוך מכ''מ חיילא וכו' ה''פ אע''פ שכבר מושבע הוא על תאנים בשבועה ראשונה מ''מ חיילא שפיר שבועה שניה על תאנים לענין דמצטרפו בהדי ענבים לחייב משום שבועה שניה דשבועה שניה לא הויא כ''א משתיהם יחד כדפירשתי ולא מיבעיא אם אכל תאנים וחזר ואכל תאנים וענבים דחייב משבועה שניה כדפירשתי אלא אפילו לא אכל כ''א ענבים אחר תאנים שאכל בראשונה ולא אכל תאנים באכילה שניה אפ''ה חייב שתים דמצטרפי הנך תאנים דאכל בראשונה עם אותם ענבים לחייב קרבן שני משום שבועה שניה אע''ג דכבר מחויב הוא על אותם תאנים קרבן בפני עצמו אפי' הכי מצטרפי שפיר עם ענבים כיון דלא הפריש עליה קרבן ותדע דמדקאמר הפריש קרבן וכו' משמע הא לא הפריש קרבן מחויב קרבן שני אף על גב דלא חזר ואכל תאנים עם ענבים בשניה שכך משמע אבל השתא במפריש קרבן משמע דלא מחייב קרבן שני משום אכילה שניה משום דלא מצטרפין אכילה ראשונה תאנים עם ענבים דבשניה להתחייב שבועה שניה דתאנים וענבים ביחד כיון דהפריש קרבן בין שתי אכילות והפרשה מחלקת ומיהו קרבן חד מחייב אתאנים משום שבועה ראשונה אבל אין לפרש וחזר ואכל תאנים וענבים דאמר לא כזית תאנים לבד ולא כזית ענבים לבד והא דקאמר בסמוך דחיילא אענבים וכו' מטעם איסור כולל קאמר וכי ההיא דרבה בפרק שלישי דשבועות (דף כח:) אמר שבועה שלא אוכל תאנים וחזר [ואמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים] ואכל תאנים וענבים מגו דחיילא וכו' דמיירי נמי באיסור כולל כדפרישית מדמייתי לה גבי כולל דברים המותרים עם דברים האסורים אין לפרש כן דאם כן הוו להו ענבים שיעור שלם וחייב נמי על כזית ענבים לבד והיכי קרי ליה חצי שיעור ואין לפרש נמי דחזר ואכל תאנים וענבים אפילו כזית משניהם דהיינו חצי זית מכל אחד דאם כן לא היינו צריכין לטעמא דבסמוך מגו דחיילא אענבים וכו' דתיפוק ליה משום דגבי תאנים נמי מוסיף הוא בשבועה אחרונה דמשבועה ראשונה לא מחייב אתאנים כ''א אכזית משום דסתם אכילה משמע כזית והשתא בשבועה שניה מחייב אפילו אחצי כזית דעם חצי זית ענבים לכן נראה דמיירי כדפירשתי ויש להקשות לעיל דקאמר היום ומחר דכוותיה הכא דאמר שבועה שלא אוכל תאנים וענבים מה מדמה זה לזה בשבועה דין הוא שלא יהא חייב על אחת דהא אפי' בשבועה שניה אינו חייב כי אם ע''י צירוף דתאנים ומתאנים הוא כבר מושבע אבל בנזיר [אם אמר] היום ומחר אם יהיה שותה יין ביום ל' ואחד היה חייב וי''ל נהי נמי דאם היה שותה חייב מ''מ לענין חיילות אינו חל לבדו דנזירות אינו מיום אחד ואם כן הוא לצירוף האחרים דמהשלשים יום ראשונים כבר הוא מושבע ועומד:

אַלְמָא הֵיכָא דְּאָמַר: ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים'', וְחָזַר וְאָמַר ''שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים'', מִיגּוֹ דְּחָל שְׁבוּעָה עַל עֲנָבִים — חָיְילָא נָמֵי עַל תְּאֵנִים! רַב הוּנָא לָא סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּה.

Traduction

The fact that he is exempt from bringing an offering merely because he ate a half-measure indicates that the second oath took effect. Apparently, where one said: I hereby take an oath that I will not eat figs, and then said: I hereby take an oath that I will not eat figs and grapes, since the second oath can take effect with regard to grapes, as grapes were not included in the first oath, it takes effect with regard to figs as well. This poses a problem according to the opinion of Rav Huna, who would explain the mishna as teaching that the second oath in this case does not take effect at all. The Gemara answers: This is not a problem. Rav Huna does not hold in accordance with the opinion of Rabba, as Rabba was an amora and Rav Huna’s student.

Rachi non traduit

אלמא. טעמא משום דלא אכל אלא חצי שיעור משום הכי פטור מקרבן הא אי אכל תאנים וענבים דאכל כוליה שיעור דשבועה חייב קרבן דמיגו דחלה שבועה על ענבים דהוי חידוש שלא נשבע עליהן עדיין חיילא נמי אתאנים אע''פ שכבר מושבע מהן וקשה לרב הונא:

לא סבירא ליה. לרב הונא הא דרבה וליכא למירמא ליה מיניה:

מֵיתִיבִי: מִי שֶׁנָּזַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, מָנָה אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ קָרְבָּן, וְנִשְׁאַל עָלֶיהָ, עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה.

Traduction

The Gemara raises an objection from a baraita: In the case of one who took two vows of naziriteship, counted the thirty days of the first term of naziriteship and set aside an offering at the end of its term, and then requested from a halakhic authority for dissolution of the vow before the offering was sacrificed, thereby rendering the offering unnecessary, the second term of naziriteship is counted for him instead of the first. He is considered as having fulfilled the second term of naziriteship during the period in which he observed the first one. Therefore, the offering that he set aside counts for the second term of naziriteship.

Rachi non traduit

והפריש קרבן. וקודם שהפרישו נשאל על נזירות ראשונה שכבר נדר ואמרו ליה שבטעות נדר ושלא לצורך היה נדר אותם שלשים:

Tossefoth non traduit

מיתיבי מי שנזר שתי נזירות. בבת אחת:

הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר לְמָחָר'' — אַמַּאי עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה, הָא אִיכָּא יוֹמָא יַתִּירָא? אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאָמַר ''הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם, הֲרֵינִי נָזִיר הַיּוֹם''.

Traduction

What are the circumstances? If we say that it is a case where he said: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite tomorrow, why is the second term of naziriteship counted for him instead of the first? Isn’t there an additional day in the second term of naziriteship that he has not yet observed, as the second thirty day term commences the day after the first thirty day period had commenced? How, then, is it possible that the second obligation was fulfilled through his observance of the first one? Rather, it is obvious that it is a case where he said: I am hereby a nazirite today, I am hereby a nazirite today,

Rachi non traduit

עלתה לו. אותה נזירות שכבר נדר בשניה שעדיין חייב ומקריב הקרבן על נזירות השניה ביום שהשלים נזירות ראשונה:

הא איכא יומא יתירא. דהריני נזיר למחר דקאמר אותו יום דנזירות שניה אינו חל אלא לאחר שלשים דהיינו לאחר נזירות ראשונה ואמאי עלתה לו שניה בראשונה ויהא נפטר מנזירות שניה קודם שיבא יום שלשים ואחד והא נדר להיות נזיר ביום שלשים וא' דהיינו למחר אלא כגון וכו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source